החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת: נתונים מן העשור הראשון אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן,

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת: נתונים מן העשור הראשון אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, * שני פגודה ושירלי ויטנר * אורית קמיר ניהלה את המחקר וכתבה את הניתוח המוצג כאן; רונית הריס ביצעה את כל העיבוד הסטטיסטי; יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר, בעת לימודן לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ריכזו, כל אחת בתורה, את עריכת המחקר בפועל. במקומות שבהם כתוב הטקסט בגוף ראשון, הדוברת היא אורית קמיר, שחיברה את הדברים. הדיבור ברבים מתייחס לעתים לאורית קמיר ולרונית הריס, ששקדו יחד על העיבוד הסטטיסטי, ולעתים לקבוצה כולה, שעמלה על השגת הממצאים הכול לפי הנסיבות. האחריות לניתוחים המוצגים במאמר זה היא על אורית קמיר בלבד והכותבות האחרות אינן אחראיות לה. האחריות לעיבוד הסטטיסטי היא על רונית הריס ואורית קמיר בלבד. תודות חמות מקרב לב על עבודה מסורה, אחראית ומקצועית למשפטניות, שרובן היו אז סטודנטיות למשפטים, שאספו את הנתונים שהם הבסיס למחקר זה: איילת ברעם, אפרת גריזיאק, לי מאור, מיכל המלין, שירה שגיא, תם נח, אביטל פלדמן, גלית דלי, טל פילברג, מעיין נייזנה, אליסה אקרנוביץ', רוני ליבנה, עדי חיה בונה ותמר שטוב. אלמלא אין ספור שעות עבודה מסורות שהשקיעו בארכיוני בתי המשפט ובתי הדין לא היה בידינו את מאגר הנתונים שעליו מושתת מחקר זה. תודות חמות לתומר שואף, למימי יעקבי, ללילך הוק ולסנדרה ויטנר אשר תרגמו את הממצאים לשפת מחשב, על עבודתן המדויקת, השקדנית והסבלנית. אנו אסירות תודה לגופים שנאותו לשתף עמנו פעולה ולאפשר לנו להשתמש במאגרי נתונים )בעילום שמות המתלוננות והמשיבים(: להנהלת בתי המשפט ובמיוחד לכבוד השופט אלון גילון, לעו"ד רמי קסל, לרועי עובדיה ולעו"ד ליאת יוסים; להנהלות בתי המשפט בכל הארץ שאפשרו לנו לעיין בתיקי הארכיונים; להנהלות בתי הדין לעבודה ובמיוחד לשופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה; לנציבות שירות המדינה, ובמיוחד למי שהייתה הממונה על מעמד האישה, עו"ד רבקה שקד ז"ל; לפרקליטות מחוז ירושלים, ובמיוחד לעו"ד אלי אברבנאל, פרקליט המחוז, ולעו"ד חיים הדיה; לבית הדין המשמעתי של המשטרה ובמיוחד לעו"ד שולמית קדם; לצה"ל, ובמיוחד לאלוף ישי בר, דורית יצחק, ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים, רויטל בניטה, קצינת בית הדין הצבאי בצפון, עפרה שלום, קצינת בית הדין הצבאי ביפו, טלי חדד, קצינת בית הדין הצבאי מז"י; לאוניברסיטה העברית, ובמיוחד לעו"ד פפי יקירביץ. אנו אסירות תודה גם לעורכות ועורכי הדין שהקדישו לנו זמן יקר והניחו להשתמש בנתונים מתיקים שייצגו בפני הערכאות )בעילום שמות המתלוננות והמשיבים(: עו"ד איילת ברעם, עו"ד לאה דקל גרינבלט, עו"ד יעקב לנגה, עו"ד אורן אמיר ועו"ד אייל שטרנברג ולעורכות הדין של הלשכה המשפטית של ארגון נעמ"ת. עבודת איסוף הנתונים והניתוח הסטטיסטי מומנה על ידי תרומותיהם הנדיבות של ארגון נשות הדסה ברנדייס בארצות הברית, מרכז מינרווה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בר אילן )תקציב שהוקצה למחקר על ידי פרופ' יפה זילברשץ מן הפקולטה למשפטים(. תודה גדולה לסמדר נוי ולגבי קאשי רוזנבאום וכן לארנה בן נפתלי ולאור סדן על ההתגייסות הקולגיאלית הנדיבה לסייע לנו להתגבר על מכשולי הישורת האחרונה.

. מבוא: מטרת המחקר, מאגר הנתונים, ההקשר הנורמטיבי א. מטרת המחקר............................................................... 6 ב. החוק למניעת הטרדה מינית הצגה תמציתית של המסגרת הנורמטיבית והתאורטית......8 ג. המאגר, המתודולוגיה ומהימנות הממצאים......................................... 22 ד. מבנה המאמר................................................................ 24 2. חלק ראשון: הנתונים העובדתיים שמצאנו במאגר התיקים א. מין המתלוננת ומין המשיב..................................................... 27 ב. מיהו המשיב מי שנטען נגדו שהטריד מינית או מעסיקו............................ 27. ג. משלחי היד של המתלוננות ומגזרי עבודתן........................................ 28 ד. משלחי היד של המשיבים ומגזרי עבודתם........................................ 29 ה. משך הזמן של התרחשות ההטרדה.............................................. 3 ו. סוג ההטרדה................................................................ 3 ז. זירת התרחשות ההטרדה...................................................... 33 ח. תגובת המתלוננת להטרדה המינית.............................................. 34 ט. תגובת המשיב לתלונה........................................................ 35 י. מועד ועיתוי הגשת התלונה..................................................... 36 יא. סוגי ההליכים המשפטיים/המשמעתיים........................................... 36 יב. סוגי ערעורים................................................................ 37 יג. המטפלים בתלונות ובתשובות עליהן............................................. 37 יד. מין השופטים בשתי הערכאות.................................................. 38 טו. הליכים פלילים............................................................... 39 טז. הליכים משמעתיים........................................................... 42 יז. הליכים אזרחיים............................................................. 42 3. חלק שני: דיון א. על מתלוננות, משיבים, המתאמים ביניהם והטרדות בין עובדים במשותף................ 43. ב. סוגי ההטרדה............................................................... 49 ג. תגובות המתלוננות והמשיבים.................................................. 52 ד. מועד ועיתוי הגשת התלונה..................................................... 54 ה. מין המייצגים והשופטים....................................................... 56 ו. סוגי ההליכים............................................................... 58 ז. הליכים פליליים.............................................................. 59 4. סיכום ומסקנות א. תובנות הנובעות מן המחקר ומאירות את תפקוד החוק ואת התאוריה שהוא מגלם........65 ב. נתונים שהמאגר אינו יכול לספק, שאלות שהמחקר מעורר וכיוונים למחקרים עתידיים......67 ג. תובנות מעשיות.............................................................. 7 נספח : מתאמים.................................................................... 72 נספח :2 לוחות...................................................................... 8

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר. מבוא: מטרת המחקר ותיאור מאגר הנתונים א. מטרת המחקר במרס 998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית, שנכנס לתוקף שישה חודשים מאוחר יותר. מאז חקיקתו מעורר החוק שיח ציבורי ער ופולמוס נוקב. האם השימוש שעושות מתלוננות בחוק למניעת הטרדה מינית הוא מידתי, מועט מדי או מרחיק לכת? האם תוצאות ההליכים על פי החוק הן סבירות, קלות או מחמירות מדי? האם עודד החוק ניצול לרעה של מערכת המשפט והניב תביעות שווא קנטרניות? האם בתי המשפט מחילים אותו באופן סביר? האם מבנה החוק יעיל? האם יש מקום לשנותו? לרבים ולרבות מאתנו עמדות נחרצות בסוגיות הללו, ורבות כמותן, אשר עולות על סדר היום בפרשיות המסעירות את דעת הקהל חדשות לבקרים. על סמך עמדות אלה, מתגבשות השקפות עולם מקיפות יותר בשאלות כגון: האם רצוי שהחוק יגן מפני הטרדה מינית, או שמא נכון יותר להשאיר את ההתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות בידי הנשים והגברים עצמם? 2 האם חקיקת החוק היא צעד פמיניסטי או פטרנליסטי? האם משפיע החוק על האווירה הציבורית בישראל בתחום ההטרדה המינית? האם השפעתו מבורכת, והיא מגבירה רגישות והתחשבות אנושיים, או שמא היא מקוללת, וזורה מדנים, חשדנות ופירוד בין המינים? האם תורם החוק להעצמת נשים, או שמא הוא הופך אותן ל"בכייניות" אשר "רצות לאבא", "מלשינות" על עמיתים וחברים, בין לצורך ובין שלא לצורך, ונשחקות בביורוקרטיה המסורבלת של ההליך המשמעתי או המשפטי? אך כמה תלונות מוגשות בפועל על פי החוק? האם תלונות מוגשות בעיקר על הטרדות במקומות עבודה, או שמא בעיקר על הטרדות במרחב הציבורי? מי היו המתלוננות וכנגד מי התלוננו: האם נגד המטרידים לכאורה או נגד מעסיקיהם? האם גם גברים מתלוננים על פי החוק, או שהמתלוננות הן רק נשים? מהן ההתנהגויות שבגינן מוגשות תלונות? האם הן מוגשות על כל "שטות" או שמא רק במקרים חמורים במיוחד? האם הן מוגשות בבתי הדין המשמעתיים במקומות העבודה, בבתי הדין לעבודה, בבתי המשפט או במשטרה? אילו מן המסלולים מניבים אילו תוצאות? האם יש ביניהם הבדלים מובהקים? אלה הן דוגמאות לשאלות עובדתיות, שהתשובות להן חייבות להוות בסיס לגיבוש עמדות מושכלות אשר לשני אשכולות השאלות שהוצגו בראשית הדברים. למרבה החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 998 )להלן: "החוק" או "החוק למניעת הטרדה מינית(. 2 לדוגמה למאמר פובליציסטי שהעלה שאלה זו ואת המוצגות אחריה ראו ארנה קזין "מותק, רוצי לאבא" הארץ www.haaretz.co.il/misc/.76525 2..22. המאמר פורסם שוב בספר מילים מטרידות: סוגיות בהטרדה מינית מילולית 365 )ליאת לבנון עורכת, 2( )להלן: מילים מטרידות(. 6

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 ההפתעה, חמש עשרה שנה לאחר חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית עדיין אין בידינו תשובה לאף אחת מן השאלות העובדתיות הללו. למרות העניין הרב בתופעת ההטרדה המינית, כמעט שאין עיסוק מחקרי בחוק ובכל הכרוך בו. 3 במיוחד בולט חסרונו של מחקר כמותני. איש בישראל אינו יודע כמה תלונות מוגשות על פי החוק, אילו הליכים מתנהלים על פיו, מהן תוצאותיהם, כמה זמן הם אורכים, מה עלותם, וכיוצא באלו. כמה מחקרים שנערכו בתחום ההטרדה המינית מתבססים על תשובות של אנשים ונשים אנונימיים מקרב הציבור הרחב שבחרו לענות לשאלות החוקרים ודיווחו כי, על פי שיקול דעתם הסובייקטיבי, הוטרדו או לא הוטרדו מינית. 4 מחקרים אלה חשובים לשם זיהוי רחשי לבו של הציבור, אך אין בכוחם לשרטט תמונה אובייקטיבית על תפקודו של החוק במערכות יישומו. כך, העמדות האישיות, הדיונים הציבוריים וחוות הדעת המקצועיות אינם מתייחסים למציאות החברתית או המשפטית פשוט כיוון שזו אינה ידועה. בהיעדר נתונים, השיח הציבורי סביב החוק ניזון מספקולציות בלתי מבוקרות. כל אחת וכל אחד יכולים להפריח לחלל האוויר, הנייר או הזירה הווירטואלית כל טענה לגבי הטרדה מינית ולגבי החוק, ובהיעדר דרך לבסס, להפריך או לאתגר אותה באמצעות התייחסות לעובדות כולן קבילות או בלתי קבילות באותה מידה. ואכן, הטענות ת קיפות, הוויכוחים לוהטים, אך קשר למציאות א ין. בהיעדר מידע אמין, לא ניתן להעריך את ת פקודו של החוק במערכות המשמעת והמשפט, ולהסיק מסקנות תאורטיות או מעשיות. כך, למשל, האם ממלאים סעיפי החוק את היעדים שקבע להם המחוקק? האם ראוי לשנות את הוראות החוק, כולן או מקצתן, כדי שייטיבו למלא את היעדים שנקבעו בעת החקיקה? האם, לאור המציאות, ראוי לבחון מחדש את היעדים שנקבעו בעת החקיקה? וברובד עמוק יותר: האם השקפת העולם התאורטית הייחודית שהחוק מבטא ומיישם מוכיחה את עצמה במבחן המציאות? האם המציאות המשפטית מספקת נקודות שמאפשרות לבקר או לאושש אותה? המחקר המפורסם במאמר זה מציג נתונים עובדתיים לגבי הליכים משפטיים ומשמעתיים שהתנהלו על פי החוק בעשר שנותיו הראשונות במערכות משפט, דין ומשמעת. הנתונים הוצאו מתוך תיקי בתי המשפט, בתי הדין ובתי הדין המשמעתיים שדנו בתלונות על פי החוק. הצגתם כאן מלווה בהצעות לכיווני מחשבה פרשניים. עוד מציג המאמר חלק מן המתאמים הסטטיסטיים בין הנתונים העובדתיים השונים, ודיון ראשוני במשמעויותיהם האפשריות של ממצאים אלה. תכלית הפרסום היא להתחיל לחבר את השיח המקצועי והציבורי בנושא החוק למניעת הטרדה מינית עם עובדות אמינות 3 לרשימה קצרה של מאמרים משפטיים על החוק ראו אורית קמיר זה מטריד אותי: לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית )29(; 34 ראו בנוסף את אסופת המאמרים מילים מטרידות, לעיל ה"ש 2. 4 ראו התייחסות לכמה מחקרים כאלה שנערכו בישראל לפני חקיקת החוק, במאמרה של דפנה הקר "אלימות והטרדה: הטרדה מינית, מאפייני וממדי התופעה" מילים מטרידות, לעיל ה"ש 2, בעמ' 37; לכמה מחקרים כאלה שנערכו בישראל אחרי חקיקת החוק ראו פרסום של משרד התמ"ת: משרד התמ"ת הטרדה מינית בעבודה: ממצאים מסקרים באמצעות הטלפון והאינטרנט )מחקר וכלכלה, 2(. www.moital.gov.il/nr/rdonlyres/f2f8feb-d6bc-4f7e-86e8-442929ff2e//x458.pdf 7

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר מעולם המשפט והמשמעת, ולהתחיל תהליך של הפקת תובנות מבוססות לגבי פעילותה של מערכת המשפט בתחום ההטרדה המינית, לגבי יעילותו והצלחתו של החוק ולגבי השקפת העולם התאורטית שעליה הוא מושתת ושאותה הוא מחיל. למאמר, אם כך, שלוש מטרות מרכזיות: ראשית, לזהות אילו נתונים עובדתיים אמינים ומשמעותיים ניתן לחלץ מן התיקים המשפטיים והמשמעתיים שהם המקור הרשמי, הממסדי, המקצועי המוסמך היחיד לגבי תלונות על הטרדות מיניות והטיפול בהן; שנית, להתחיל לברר אילו סוגים של תובנות ניתן לבסס על סמך נתונים אלה; שלישית, להתחיל ללמוד את ערכן של התובנות הללו לבחינת החוק ולדיון בהשקפת העולם התאורטית עליה הוא מושתת ושהוא מבטא. את המטרה הראשונה מקדם המאמר על ידי הצגת כל הנתונים העובדתיים המשמעותיים שניתן היה לחלץ מן התיקים המשפטיים והמשמעתיים שאפשר היה להגיע אליהם, שנפתחו ונוהלו בעשור הראשון מאז חקיקת החוק. את המטרה השנייה הוא מקדם על ידי דיון ראשוני בנתונים אלה, העלאת השערות פרשניות, והתוויית כיוונים לדיונים עתידיים שחוקרות וחוקרים יכולים לפתח על סמך הנתונים. למען קידום המטרה השלישית, פרק הסיכום והמסקנות פותח בדיון שעניינו בחינת החוק והשקפת עולמו התאורטית לאור הממצאים מן השטח. ב. החוק למניעת הטרדה מינית הצגה תמציתית של המסגרת הנורמטיבית והתאורטית מאמר זה והמחקר שהוא מציג מתייחסים לחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית, הוראותיו ויישומיו. החוק מבטא תפיסת עולם תאורטית ייחודית בנוגע להטרדה מינית ולטיפול המשפטי בה. תפיסה זו פותחה והוצגה במאמר שפרסמתי בשנת 5 998. המאמר הכיל נוסח של הצעת חוק שנתן ביטוי לתפיסת העולם האמורה, ונוסח זה הועבר לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. הוועדה עיבדה את הנוסח לגרסה שאומצה על ידי מליאת הכנסת ונחקקה כחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית. תיאור מפורט של החוק, על כל ההיבטים הייחודיים של תפיסת העולם שהוא מבטא, מצוי במאמר משנת 998, כמו גם בחמישה פרסומים נוספים שפרסמתי בעניין זה מאז. 6 על מנת למנוע כפילויות וחזרתיות, לא אחזור כאן על הדברים ואסתפק, לנוחות קוראות שאינן אמונות על נוסח החוק ועל תפיסת העולם שהוא מגלם, בהתייחסות תמציתית לכמה נקודות מרכזיות, המוצגות בפרוטרוט בפרסומים האמורים. במסגרת זו אעמוד בקצרה גם על ייחודו של החוק הישראלי, במיוחד בהשוואה למצב המשפטי בארצות הברית )סקירת המשפט האמריקני 5 אורית קמיר "איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית היא אפליה אסורה או פגיעה בכבוד האדם וחירותו?" משפטים כט )998(. 37 באשר לכתיבתו של מחקר זה, ראו האמור בה"ש : אף שהמאגר נבנה בעבודה משותפת של קבוצת נשים וגברים, והעיבוד הסטטיסטי נעשה בידי סטטיסטיקאית, המחקר נכתב על ידי אורית קמיר. 6 אורית קמיר "תגובה: בחזרה אל 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת'" שערי משפט ב )2(; 37 אורית קמיר פמיניזם, זכויות ומשפט פרק יב )2(; אורית קמיר "החוק למניעת הטרדה מינית: איפה אנחנו במלאת לו עשור?" משפט ועסקים ט )29(; 9 אורית קמיר כבוד אדם וחוה: פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי 283 344 )29(; קמיר, לעיל ה"ש 3. 8

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 בתחום זה והשוואת ההסדר המשפטי הישראלי אליו מופיעים בפירוט רב בפרסומים האמורים(. סעיף לחוק למניעת הטרדה מינית קובע שהטרדה מינית אסורה כאשר היא פוגעת באנשים ובערכים חברתיים חשובים: בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, ובקידום שוויון בין המינים. הגדרת ההטרדה המינית כהתנהגות הפוגעת בראש ובראשונה בכבוד האדם הייתה ייחודית לזמנה. בארצות הברית ובמדינות אחרות שהלכו בעקבותיה, בתי המשפט הגדירו את ההטרדה המינית כפוגעת בזכות האישה לשוויון הזדמנויות בעבודה. החוק למניעת הטרדה מינית מונה כיום שישה סוגים של הטרדות מיניות אסורות. כל התנהגות השייכת לאחד הסוגים הללו, אם היא פוגעת באחד מערכיו המוגנים של החוק, היא הטרדה מינית אסורה. התנהגות כזו אסורה תמיד, בכל מקום, בכל מצב ובכל הקשר. האיסור חל ומגן על גברים ונשים כאחד, לרבות בבית ובמשפחה )גם בין בני זוג נשואים(, ברחוב, בטבע, במקום לימודים, בצבא, במסגרת יחסי עבודה ובבילוי מכל סוג. הקביעה שהטרדה מינית אסורה בכל הקשר, בין כל שני אנשים, ייחודית לחוק הישראלי, אשר אימץ את התפיסה התאורטית שהוצגה בהצעת החוק האמורה, שעל פיה התנהגות היא בבחינת הטרדה מינית גם אם לא התרחשה במסגרת יחסי מרות במקום עבודה או במוסד להשכלה. בארצות הברית, התנהגות מציקה המתרחשת ברחוב, במקום בילוי או במשפחה אינה נתפסת כהטרדה מינית. גם ההגנה על כל אדם ללא הבדל מין ייחודית לחוק הישראלי ולתפיסת העולם שהוא אימץ. בארצות הברית, התנהגות מוגדרת כהטרדה מינית כאשר היא מפלה אישה לרעה בשל מינה. 7 זאת ועוד: גם הגדרה בחוק של שישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית אסורה ייחודית לחוק הישראלי. החוק האמריקני אינו עוסק מפורשות להטרדה מינית ואינו מגדיר מהי. הטיפול המשפטי בסוגיה זו התפתח שם באופן בלעדי בפסיקה, והגדרת ההתנהגות האסורה משתנה מפסק דין אחד למשנהו, על פי נסיבות המקרים העומדים לדין והפורומים השיפוטיים. הגישה שאומצה בחוק הישראלי היא שכדי להבטיח ודאות, צפיות, יציבות ושוויון, על המחוקק להגדיר בחוק את ההטרדות המיניות האסורות. הניסוחים הספציפיים של שש ההתנהגויות האסורות כולם ייחודיים. כך למשל ההבחנה בין סוגי הטרדה המחייבים פניות מילוליות חוזרות ונשנות )הצעות מיניות והתייחסויות מיניות( ובין סוגי ההטרדה שמושלמים גם בהתנהגות חד פעמית )סחיטה מינית באיומים, "מעשה מגונה" אסור, ביזוי או השפלה מיניים(. 7 הפסיקה האמריקנית הכירה במקרים חריגים כי גבר הוטרד מינית כאשר הוא סבל מיחס מיני שאישה במצבו לא הייתה חווה. להשוואה בין החוק הישראלי להסדר המשפטי האמריקאי ראו קמיר, לעיל ה"ש 3, פרק ; ראו גם פרק, שם. 9

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר שישה סוגי ההתנהגות שמהווים הטרדה מינית אסורה הם אלה:. סחיטה מינית באיומים )למשל: "אם לא תשכבי אתי תינזקי"(; 2. מעשה מגונה" אסור )מעשה של גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שאדם עושה בזולתו או בנוכחות זולתו ללא הסכמתו. למשל: התחככות מינית באדם שאינו מסכים לכך, או "נשיקה" מינית כפויה(; 3. הצעות מיניות חוזרות לאדם לאחר שזה הראה באופן סביר שהוא אינו מעוניין בהן. כאשר ההצעות מוצעות תוך ניצול יחסי כוח )בלימודים, בעבודה, בטיפול רפואי או נפשי( או לאדם צעיר מגיל 5, זו הטרדה מינית אסורה גם אם האדם לא הראה שאינו מעוניין; 4. התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, לאחר שזה הראה באופן סביר שאינו מעוניין בהן. כאשר ההתייחסויות נעשות תוך ניצול יחסי כוח )בלימודים, בעבודה, בטיפול רפואי או נפשי( או לאדם צעיר מגיל 5, זו הטרדה מינית אסורה גם אם האדם לא הראה שאינו מעוניין; 5. ביזוי או השפלה בנוגע למינו או למיניותו של אדם, לרבות לנטייתו המינית )למשל "את זונה טיפשה כמו כל הנשים"; "את חיה מיוחמת"; "אתה פדופיל סוטה כמו כל ההומואים"(. התנהגות מבזה או משפילה עקב מינו, מיניותו או נטייתו המינית של אדם היא הטרדה מינית אסורה גם אם הייתה חד פעמית, והאדם המבוזה לא הראה שאינו 8 מעוניין בה. 6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם, בנסיבות שבהן הפרסום 9 עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. החוק אוסר גם על התנכלות, כלומר, על פגיעה מכל סוג שהוא הקשורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה בגין הטרדה מינית. גם פגיעה באדם שקרוב למוטרד, או באדם שניסה לעזור לו, או אף במי שהתלוננו עליו )הנילון( היא התנכלות והיא אסורה. ההבחנה בין הטרדה מינית לבין התנכלות והאיסור של כל אחת מהן ייחודיים לחוק הישראלי, אשר אימץ את ההשקפה ששני סוגי הפגיעה הללו הם מובחנים, וכל אחד מהם חמור בפני עצמו. החוק פותח שלושה מסלולים משפטיים לטיפול בהטרדה מינית ובהתנכלות: מסלול פלילי, מסלול נזיקי ומסלול הקשור במקום העבודה. עיקריהם, בקליפת האגוז, הם אלה:. המסלול הפלילי הנפגעת יכולה להתלונן על הטרדה מינית אסורה או על התנכלות אסורה במשטרה ולהתחיל בכך הליך פלילי )הליך פלילי מנוהל על ידי המשטרה והפרקליטות, והוא מסתיים בזיכוי או בהרשעה של הנאשם, ובמקרה של הרשעה בהטלת עונש של קנס ו/או מאסר(. להצגה מלאה של חמישה מששת סוגי ההטרדה האסורים הללו ראו שם, פרק 2. 8 התנהגות אסורה זו נוספה לחוק למניעת הטרדה מינית לאחר כתיבתו של מאמר זה, בתיקון מספר לחוק שנכנס 9 לתוקפו בינואר 24. 2

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 העונש המרבי על הטרדה מינית אסורה הוא שנתיים מאסר; על התנכלות שלוש שנות מאסר; על הטרדה מינית אסורה והתנכלות גם יחד ארבע שנות מאסר. תקופת התיישנות: ניתן לפתוח בהליך פלילי בגין הטרדה מינית במהלך תקופה של חמש עד עשר שנים מיום התרחשותה, לפי סוג ההטרדה )על עברות שונות חלה תקופת התיישנות שונה(. מסלול זה מתאים למקרים חמורים. לא ניתן לפתוח בהליך פלילי במקרה קל ערך. 2. המסלול הנזיקי ההטרדה המינית וההתנכלות האסורות על פי חוק מוגדרות כעוולות הגורמות נזק, שהניזוק יכול לתבוע בגינו פיצויים בהליך אזרחי של דיני נזיקין )כדי לנהל הליך כזה על התובע לשכור עורך דין ולהגיש תביעה בבית המשפט(. בתביעת פיצויים בגין הטרדה מינית או התנכלות אפשר לתבוע ולקבל עד 2, ש ח ללא הוכחת נזק מוחשי" כלשהו, ובנוסף אפשר לתבוע פיצוי בגין כל נזק שניתן להוכיח )כמו הפסד ימי עבודה או טיפול במחלה שנגרמה עקב ההטרדה(. תקופת ההתיישנות על עוולה אזרחית של הטרדה מינית היא שבע שנים. 3. מסלול הקשור במקום עבודה אם ההטרדה המינית או ההתנכלות האסורות התרחשו "במסגרת יחסי עבודה", ניתן להתלונן עליהן במקום העבודה, אצל האחראית על החוק מטעם המעביד )זאת בין שהמוטרדת עובדת אצל המעביד ובין שלא(. אם המוטרדת והמטריד עובדים שניהם אצל אותו מעביד המוטרדת יכולה לתבוע את המטריד בבית הדין לעבודה. אם לא, עליה לפנות לבית משפט אזרחי רגיל. אם המעביד לא עמד בחובותיו על פי החוק היא יכולה לתבוע גם אותו )בבית הדין לעבודה אם היא עובדת שלו, ואם אינה עובדת שלו בבית משפט רגיל, במסגרת תביעה נזיקית(. תקופת ההתיישנות היא שבע שנים. המוטרדת, ורק היא, זכאית לבחור אם להיעזר בחוק, ואם כן באיזה מסלול )או מסלולים( לבחור. הבחירה באחד המסלולים אינה כרוכה או מותנית בבחירה במסלול אחר, או בהימנעות מכך. קביעתם של שלושה מסלולי תלונה שהנפגעת זכאית לבחור ביניהם ייחודית לחוק הישראלי, אשר אימץ את הגישה שראוי לעודד נפגעות להתלונן על הטרדות מיניות על ידי פתיחת מגוון אפשרויות משפטיות ומשמעתיות. יתרה מכך, עצם האפשרות להשתמש בחוק כלפי המטריד עצמו גם היא ייחודית לחוק הישראלי ונובעת מן התפיסה התאורטית שאותה הוא מגלם. בארצות הברית, מי שחוותה הטרדה מינית זכאית לתבוע רק את המעביד שלה, ורק אם ההטרדה המינית התרחשה במקום עבודתה )לא במקום עבודתו של המטריד(. העונש על הטרדות מיניות מסוג של סחיטה מינית באיומים או מעשה מגונה חמור יותר, והוא קבוע בס' 348 428, ו 349 )בהתאמה( לחוק העונשין, התשל"ז 977. במקור הייתה תקופת ההתיישנות שלוש שנים בלבד. היא תוקנה בתיקון מס' 7, התשע"ב 22. 2

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר בכל מקום עבודה בישראל, פרטי כציבורי, גדול כקטן, יצרני כשירותי, מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה, והוא חייב לטפל ביעילות ובמהירות בכל תלונה על הטרדה מינית או על התנכלות במסגרת יחסי עבודה. ניתן לתבוע מעביד שלא עמד בחובותיו אלה הן בגין ההטרדה המינית או ההתנכלות והן בגין אי עמידתו בחובותיו על פי חוק. חובות המעביד הן כלפי כל עובדיו ועובדותיו )לרבות אלה הזמניים, ועובדי ועובדות קבלן(, כלפי לקוחות, ספקים והציבור הרחב, כלומר: כלפי כל מי שבא במגע עם עובדיו של המעביד במסגרת יחסי העבודה. חובות המעביד כוללות: חובה למנות אחראית מתאימה, שתדאג ליידע ולתדרך את מקום העבודה על אודות החוק, ושתהיה כתובת לתלונות על הטרדות והתנכלויות. היא תברר כל תלונה וכל מקרה של הטרדה מינית או התנכלות שנודע לה על אודותיהם, ותמליץ למעביד כיצד לנהוג; חובה לקבוע דרך להגשת תלונה, כך שכל אדם ידע כיצד להתלונן על הטרדה מינית או על התנכלות במסגרת יחסי העבודה )מעביד גדול, המעסיק מעל 25 עובדים חייב לקבוע תקנון לטיפול בהטרדה מינית ולפרסמו; מקום עבודה שיש לו תקנון משמעת חייב לשלב את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות, ואת דרכי התלונה והטיפול בתקנון המשמעת(; חובה ליידע את עובדיו )לרבות עובדי קבלן ועובדים זמניים( בהוראות החוק ולאפשר לעובדים הדרכות והשתלמויות בנושא ההטרדה המינית וההתנכלות. אופן הטלת האחריות על המעביד ייחודי לחוק הישראלי. במשפט האמריקני, מעביד ורק הוא אחראי להטרדה מינית שעובדת שלו נפגעת ממנה. המשפט הישראלי מטיל אחריות על מעבידו של המטריד )לא של המוטרדת(, רק אם המעביד לא נקט שורה של פעולות שהחוק מפרט בהרחבה. מעביד שפעל על פי חוק פטור מאחריות להטרדה שעובדו ביצע. ג. המאגר, המתודולוגיה ומהימנות הממצאים מטרת המחקר הייתה להגיע לתיעוד רשמי של הליכים משפטיים ומשמעתיים רבים ככל האפשר ולחלץ מן המסמכים נתונים עובדתיים רבים ככל שניתן. לשם כך ניסינו להגיע לתיעוד הרשמי של כל התיקים המשמעתיים והמשפטיים שהתנהלו על פי החוק למניעת הטרדה מינית מיום חקיקתו ועד סוף שנת 29, ולכל הנתונים העובדתיים שניתן לחלץ מהם. פרשנו שתי רשתות רחבות: אחת כדי להגיע לכל התיקים המשמעתיים והמשפטיים, והשנייה כדי לחלץ את כל העובדות המופיעות בתיקים אלה. עורכות דין וסטודנטיות למשפטים אספו את המידע מתוך כל מאגרי המידע המשפטיים הממוחשבים, מארכיוניהם של כל בתי המשפט ובתי הדין לעבודה שבהם נידונו תיקי הטרדה מינית, מארכיוניהם של כמה בתי דין משמעתיים של מקומות עבודה, ותיקים במשרדיהם של כמה עורכות ועורכי דין פרטיים. איסוף הנתונים נעשה על ידי מילוי שאלון המתייחס ל 399 שאלות עובדתיות לכל תיק משמעתי או משפטי. 22

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 קשיים רבים ליוו את בניית מאגר הנתונים. חלקם נבע מכך שמרבית התיקים המשמעתיים והמשפטיים אינם מכילים נתונים עובדתיים שקיווינו לאסוף )כך, למשל, גיל המתלוננת, השכלתה, מוצאה, גובה שכרה, נטייתה המינית וכך גם לגבי הנילון(. חלקם נבע מסירוב של גופים רבים לאפשר לנו לגשת לנתונים שברשותם )כך, למשל, מכל האוניברסיטאות שפנינו אליהן בבקשה לעיין ללא חשיפת זהות הצדדים בתיקי המשמעת שלהן, רק האוניברסיטה העברית נענתה לבקשתנו, והאחרות סירבו(. חלק אחר של הקשיים נבע ממכשולים טכניים בהגעה לתיעוד של הליכים משפטיים ומשמעתיים )כך, למשל, בבית הדין הארצי לעבודה, למרות כל הרצון הטוב, ניתן היה להגיע רק לחלק מתיקי ההטרדה המינית, שכן אחרים תויקו שלא כהלכה, ללא ציון הנושא ולכן לא ניתן לאתרם(. קשיים נוספים נבעו מתיעוד חסר, לקוי או לא מדויק של הליכים. נתקלנו בקשיים רבים גם בניהול הנתונים שהצלחנו לאסוף. כך, למשל, בניסיון לשמור על אנונימיות הצדדים להליכים המשפטיים והמשמעתיים, נמנענו מתיעוד שמותיהם. דבר זה הקשה עלינו לזהות מתי אותם צדדים השתתפו ביותר מהליך אחד )למשל גם הליך משמעתי וגם פלילי(. בשל כל אלה התארך משך עריכת המחקר הרבה מעבר למצופה, והמאגר הצטמצם למספר תיקים קטן יותר מאשר קיווינו ולמספר נתונים קטן הרבה יותר משחיפשנו. התוצאה היא שלא הצלחנו להגיע לכל התיקים המשמעתיים והמשפטיים שהתקיימו בשנים הנבחנות, ולא הצלחנו לאסוף את כל 399 הנתונים שביקשנו לאסוף. כמו כן, לא הצלחנו לברר לכמה הליכים משפטיים ומשמעתיים לא עלה בידינו להגיע. יחד עם כל זאת, הגענו ל 43 תיקים משמעתיים ומשפטיים, שהם סך כל התיקים שניתן היה להגיע אליהם בכלים מחקריים. מן התיקים הללו חילצנו עשרות נתונים עובדתיים במספרים משמעותיים. גודלו המשמעותי של המאגר, מקורותיהם האמינים של הנתונים שהוא מכיל והעובדה כי הוא מכיל את כל הנתונים שניתן היה להגיע אליהם בכלים מחקריים, מקנים לו ערך מחקרי חשוב. על סמך בירורים שערכנו בכל הגופים שעמם עבדנו, יש סיבה להאמין כי הגענו לרוב הגדול של התיקים המשמעתיים והמשפטיים שהתנהלו על פי החוק בשנים הנבדקות. כמו כן, אין סיבה לחשוב שהתיקים שאליהם הגענו שונים מתיקים שאליהם לא ניתן היה להגיע בכלים מחקריים. שתי הערכות אלה מחזקות את משמעותו של המאגר. עם זאת, בשל כל האמור, יש לנהוג זהירות בממצאים ואין להתייחס אל המאגר כמדגם מייצג. כמעט מחצית התיקים במאגר )255( נאספו בארכיוניהם של כעשרים בתי משפט ובתי דין לעבודה בכל רחבי הארץ )בירושלים, נצרת, כפר סבא, נתניה, באר שבע, תל אביב, עכו, פתח תקווה, ראשון לציון, הקריות, רחובות ורמלה(. פחות מ 5% מתיקי המאגר )2( הם התיקים שהתפרסמו במאגרים הממוחשבים. כ 8% מן התיקים במאגר )78( הם תיקי המשמעת של נציבות שירות המדינה. גוף זה העמיד לרשותנו את כל תיקיו. כ % 23

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר מתיקי המאגר )45( הם תיקי המשמעת של בית הדין של המשטרה. גם גוף זה העמיד לרשותנו את כל תיקיו. כמעט 3% מן התיקים במאגר )2( הם מבתי הדין הצבאיים של מנהלת זרועות היבשה. כמעט 3% מן התיקים במאגר )2( הועמדו לרשותנו על ידי כמה 2 עורכות ועורכי דין. ד. מבנה המאמר המאמר המציג את המחקר בנוי כמקובל במדעי החברה. עם זאת, שני מאפיינים מייחדים אותו לעומת מאמרים רבים מסוגו, והם עלולים להכביד על קריאתו. מטעם זה, ראוי לעמוד עליהם כבר עתה. ראשית, היקפו הגדול של המחקר המוצג במאמר הופך את המאמר לארוך ומורכב באופן ניכר מן המקובל. שנית, ראשוניותו של המחקר בתחומו הניבה ממצאים רבים מאוד שלא ניתן עדיין לפענחם באופן מושכל. לכן סימני השאלה רבים מן המקובל. חלקו הראשון של המאמר מציג באמצעות לוחות ותיאורים מילוליים את הממצאים העובדתיים. את הקשרים המעניינים ביותר בין הממצאים הללו צירפתי כנספחים ו 2. הנספח הראשון מתאר את הקשרים שנראו לי בעלי משמעות, והנספח השני מכיל את הלוחות המכילים את הקשרים. חלקו השני של המאמר מכיל דיון, המתמקד אך ורק באותם היבטים של חלק מן הממצאים והקשרים שנראו לי בעלי משמעות לפיתוח השיח הציבורי. חלקם מוצגים בליווי כיווני הסבר אפשריים. אך מחקר זה אינו יכול לספק, מתוך עצמו, הסברים לרובם הגדול של ממצאיו. תאוריות שונות יכולות רק להציע כיווני מחשבה, אך לא הסברים לממצאים. לכן, הדיון מציג את מרבית הממצאים בבחינת הזמנה למחקרים איכותניים עתידיים. מחקרים אלה יאפשרו להבין את הממצאים, ולבסס עליהם פיתוחים תאורטיים שאולי גם יניבו שינויי חקיקה או מדיניות ציבורית. 2 טיוב המאגר נעשה בכמה שלבים: בחלק מהמקרים הוגשו תלונות בכמה מסלולים )למשל משמעתי ופלילי(, והמקרים הופיעו במאגר יותר מפעם אחת. במקרים שבהם זוהתה כפילות ודאית אוחדו הנתונים לכדי מופע אחד. משלחי ידם של המתלוננת והמשיב נוסחו על ידי ממלאות השאלונים באופן מילולי. כדי לקבצם לפי מגזרים נבנו משתנים מתאימים. השאלון בנוי כך שבשאלות מסוימות ניתן היה להשיב יותר מתשובה אחת )למשל בשאלה העוסקת בסוג ההטרדה, ניתן היה לסמן כמה סוגי הטרדה(. במקרים אלו קובצו כל המשתנים הרלוונטיים לכדי משתנה אחד המפרט את כל השילובים השונים של תשובות שהתקבלו. בטבלה שלהלן ניתן ללמוד אילו שאלות קובצו בכל אחד מהמקרים. במקרים שבהם לא היו מספיק תשובות רלוונטיות לא נעשה שימוש בשאלות ולא חוברו לכדי משתנים. המשתנה השאלה סוגי ההטרדה כיצד הגיבה המתלוננת להטרדה בו במקום? כיצד הגיבה המתלוננת להטרדה בהמשך? באיזה סוג תלונה מדובר? תגובת המשיב לתלונה סוג העונש למורשע בהליך פלילי מספרי השאלות שקובצו 78 7 85 79 92 86 9 6 74 66 385 376 24

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 בזכות היקפו הגדול של המחקר, הדיון עוסק בנקודות רבות. כדי להנגישו לקוראים ולקוראות, הוא מחולק לשבעה פרקים נושאיים. מי שמבקשים למצוא התייחסות לנושא מוגדר יוכלו לפנות לפרק המתאים. בפרק הראשון רוכזו ההתייחסויות לממצאים ולקשרים העוסקים במינם של הצדדים להליכים המשפטיים, בסוגי העיסוקים שלהם, ביחסי העבודה ביניהם ובמקומות שבהם התרחשו ההטרדות המיניות שעליהן נסבו ההליכים. בפרק השני מוצגות התייחסויות לממצאים ולמתאמים שעניינם סוגי ההטרדות המיניות: לאילו סוגי הטרדות התייחסו התלונות יותר ולאילו פחות, לכמה סוגים שונים של הטרדות התייחסו מרבית התלונות, ומהם הקשרים בין סוגי ההטרדות לבין סוגי ההליכים שנבחרו, לבין סוגי התגובות, לבין סוגי התוצאות שהושגו בהליכים המשפטיים. הפרק השלישי עוסק בממצאים ולמתאמים לגבי תגובותיהן )המידיות והמאוחרות יותר( של המתלוננות להטרדות המיניות שעליהן הן התלוננו ולגבי תגובותיהם של המשיבים לתלונות נגדם. הפרק הרביעי עוסק במועדי הגשת התלונות, ובעיתוין: כמה זמן לאחר ההטרדה הנטענת הוגשה עליה התלונה, וכמה מן התלונות הוגשו בעוד המתלוננות עובדות במקום העבודה שבו הוטרדו וכמה מהן הוגשו לאחר פיטוריהן או התפטרותן. הפרק החמישי עוסק במינם של מי שייצגו את המתלוננות ואת המשיבים )עורכות ועורכי הדין( ושל השופטים והשופטות שדנו בתלונות. פרק זה עוסק בשיעורי הצלחותיהם של עורכות דין לעומת עורכי דין בתיקי הטרדה מינית מסוגים שונים, ההסתברות שתלונות יגיעו לידיהם של שופטים או שופטות, ומידת החומרה שמייחסים שופטים להטרדות מיניות לעומת מידת החומרה שמייחסות להן שופטות. הפרק השישי עוסק בסוגים השונים של ההליכים המשמעתיים והמשפטיים שהחוק למניעת הטרדה מינית מאפשר למתלוננות לנהל. כך, למשל, אילו מתלוננות נטו לבחור בהליכים פליליים ואילו בהליכים משמעתיים או אזרחיים; באיזה סוג של הליך סביר יותר שמתלוננת תשיג התנצלות של המשיב או תוצאה אחרת שהיא מעוניינת בה )פיצוי, ענישה של המשיב(. הפרק השביעי עוסק בהליכים פליליים. כיוון שהמחקר הצליח להגיע למספר נכבד של הליכים כאלה, ניתן היה להפיק מן הנתונים ממצאים רבים בעלי ערך סטטיסטי לגבי הליכים פליליים, לכן יוחד פרק נפרד לממצאים הקשורים בהליכים משפטיים מסוג זה. החלוקה לפרקים נועדה לאפשר לקוראים המעוניינים בהיבט מסוים של הנושא למצוא אותו ביתר קלות ולהתמקד בו. מתאמים שונים שייכים כל אחד לפחות לשני פרקים, ולכאורה היה ראוי לעסוק בהם בכל אחד מן הפרקים שאליהם הם שייכים נושאית, אך חזרות כאלה עלולות להלאות את המבקשים לקרוא את המאמר ברצף. כדי להימנע מחזרות, הפרקים המאוחרים מכילים הפניות לפרקים המוקדמים. הפרק היחיד החורג מגישה זו הוא הפרק השביעי, שבו רוכזו כל ההתייחסויות להליכים פליליים, אף שהן כבר הוזכרו בפרקים הקודמים, וזאת כדי לאפשר למעוניינים בתחום הפלילי בלבד למצוא בפרק זה את כל ההתייחסויות לנושא. יודגש שהדיון לא נועד להציג דיון מלא או ממצה בנתונים ובממצאים, אלא להציע הצעה ראשונית של כיווני מחשבה אפשריים בנוגע אליהם. הכוונה היא לפתוח את הדיון במאגר ולהזמין אליו חוקרות וחוקרים, משפטניות ומשפטנים וציבור רחב. 25

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר חלק הסיכום והמסקנות החותם את המאמר מתמקד בחלק קטן של הממצאים והמתאמים ביניהם, ומחבר אותם עם השיח הציבורי סביב החוק למניעת הטרדה מינית. חלק זה מסכם את המסקנות הראשוניות שניתן להפיק מן הממצאים והמתאמים ביניהם בנוגע לתפקודו של החוק הישראלי ובנוגע לתאוריה המשפטית פמיניסטית שהוא מייצג ומיישם. הוא מצביע על שלל השאלות שנתוני המאגר מעורר, ומזמין חוקרות וחוקרים להשתמש במחקר זה כבסיס לבניית מחקרים עתידיים. המחקר אינו מכיל השוואות למחקרים שנערכו בארצות אחרות מפני שהמאגר הנדון בו עוסק אך ורק לחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית ולתלונות על פיו. הטעם לכך הוא ייחודו של החוק הישראלי כפי ששורטט לעיל מבחינת ההתנהגויות האסורות, מבחינת 3 זירות ההתרחשות שהחוק חל עליהן ומבחינת אופני הגשת התלונות והטיפול בהן. מחקרים שנערכו במדינות אחרות עוסקים בתבניות משפטיות שונות בתכלית, לכן אין כל משמעות או ערך להשוואה פשוטה בין הממצאים המוצגים כאן לבין ממצאים שפורסמו במחקרים בין לאומיים. 4 כדי לשוות להשוואה כזו משמעות וערך, יש לבחון את האפשרות ל"תרגם" מקצת מן הממצאים מ"שפה" משפטית אחת לאחרת, ומבצע כזה, אם הוא אפשרי, חורג מגבולותיו של מחקר זה. 3 להשוואה בין החוק הישראלי ובין המצב המשפטי בארצות הברית ראו קמיר, לעיל ה"ש 3, פרק. 4 לשם המחשה, במאמרה "אלימות והטרדה", לעיל ה"ש 4, הקר דנה במחקרים שנערכו בארצות שונות על אודות הטרדה מינית. בין השאר היא מציינת כי "באנגליה דווח בסקר שנערך בשנת 987, כי 73% מהמשיבות חוו הטרדה מינית כלשהי במקום העבודה" )שם, בעמ' 39(. לא ניתן להשוות קביעות של מחקרים כאלה לנתונים המפורסמים במחקר הנוכחי משום שההתנהגויות הנלכדות בהגדרה "הטרדה מינית" באנגליה אינן חופפות לאלה הנלכדות בהגדרת החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית. כדי לנסות ולזהות את אזורי החפיפה ולבחון אם יש ערך בהשוואת הנתונים המתייחסים אליהם יש להשקיע עבודת מחקר החורגת מהיקפו של מחקר זה. 26

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 2. חלק ראשון: הנתונים העובדתיים שמצאנו במאגר התיקים התפלגות 93.7% 6.3%.% 99.%.% 6.8% 92.2% שכיחות 4 27 428 4 47 42 4 27 39 47 א. מין המתלוננת ומין המשיב מין המתלוננת אישה גבר מין המשיב אישה גבר המתלוננת והמשיבה שתיהן נשים המתלונן והמשיב שניהם גברים המתלוננת אישה והמשיב גבר במאגר התיקים שלנו כמעט 94% מן המתלוננים הן נשים. לכן אנחנו מכנות אותן "מתלוננות". למניעת סרבול, אנו מכנות "מתלוננות" גם מי שהן, למעשה, "תובעות". 5 המשיבים, לעומת זאת, הם כמעט תמיד גברים: יותר מ 99%. לכן אנחנו מכנים אותם "משיבים". 6 בלמעלה מ 92% מתיקי המאגר, המתלוננת היא אישה והמשיב הוא גבר. בכמעט 7% מן התיקים, המתלונן והמשיב שניהם גברים. בפחות מ % מן התיקים, המתלוננת והמשיבה שתיהן נשים )מספר זה קטן מכדי להיות בעל משמעות סטטיסטית(. ב. מיהו המשיב מי שנטען נגדו שהטריד מינית ו/או מעסיקו התפלגות שכיחות המשיב הוא 93.% 385 מי שנטען כי הטריד 4.% 7 המעסיק, שאינו מי שנטען כי הטריד 2.9% 2 מי שנטען כי הטריד וגם מעסיקו 424 5 אף ש"תובעות" הוא מונח מתאים יותר בהקשר של הליכים אזרחיים, מרבית התיקים במאגר זה הם משמעתיים ופליליים, ולכן מי שטענה כי היא הוטרדה מינית אינה בבחינת "תובעת". השם "מתלוננת" ברור דיו כדי לציין את מי שטוענת כי הוטרדה מינית, בין שהגישה תלונה במקום עבודתה והפכה לעדה בהליך משמעתי, בין שהגישה תלונה במשטרה והפכה לעדה בהליך פלילי ובין שהיא תובעת בהליך אזרחי, לרבות בבית הדין לעבודה. 6 בחרנו במונח "משיב" משני טעמים. ראשית, מבחינת הדיוק, זה המונח הראוי, שכן חלק מן המשיבים במאגר הם מי שנטען נגדם שהטרידו מינית, וחלק אחר, אף אם קטן מאוד, הם מעסיקיהם של מי שנטען נגדם שהטרידו מינית. לכן המונח "נילונים", המשלים את המונח "מתלוננות", אינו מדויק. שנית, חלק מן המשיבים זוכו בהליכים פליליים, משמעתיים או זכו בהליכים אזרחיים. לכן דומה שראוי לנקטו במינוח שהקונוטציה שלו היא הניטרלית ביותר, ואינה מייחסת למשיבים סטיגמה כלשהי. 27

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר על פי החוק הישראלי, כאשר הטרדה מינית התרחשה במסגרת יחסי עבודה, ניתן לתבוע את המטריד ו/או את המעביד, אם הוא לא פעל כדין למניעת ההטרדה המינית או לטיפול הולם בתלונה. אף שמרבית התיקים שבמאגר עוסקים בהטרדות מיניות שנטען כי התרחשו במסגרת יחסי עבודה, 93% מן המשיבים הם מי שנטען שביצעו הטרדות מיניות, ולא מעסיקיהם. רק בכ 4% מן התיקים במאגר הוגשה תלונה או תביעה רק נגד מעסיקו של מי שנטען נגדו כי הטריד מינית, ורק בכ 3% מן התיקים הוגשה תלונה או תביעה גם נגד מי שנטען כי הטריד וגם נגד מעסיקו. ג. משלחי היד של המתלוננות ומגזרי עבודתן שכיחות משלח היד של המתלוננות 74 פקידות זוטרה 38 קטינה 3 שוטרת/שוטרת מג"ב 28 מנקה/עובדת בבית אבות/עובדת מטבח 26 חייל/ת בצבא, במג"ב 23 פקידות בינונית 5 מלצרית/ברמנית 3 מקצועות טיפוליים וסיעודיים: עו"ס, מטפלת סיעודית, אחיות 2 מוכרת/קופאית/דיילת אירועים 2 מתמחה בבי"ח או במשרד עו"ד/סטודנטית/עוזרת מדעית 2 לא עובדת אורזת בבית אריזה/פועלת במפעל 8 מורה 7 פקידות גבוהה 6 מקצועות חופשיים/מגזר פרטי 5 מאבטחת/קצינת ביטחון 5 מוקדנית/מרכזנית 7 אחר 335 התפלגות 22.%.3% 9.3% 8.4% 7.8% 6.9% 4.5% 3.9% 3.6% 3.6% 3.5% 3.% 2.3% 2.%.7%.5%.5% 3% מגזר עבודתה של המתלוננת ציבורי צבא וביטחון ציבורי בריאות וסיעוד ציבורי חינוך ציבורי אחר פרטי דרג נמוך פרטי דרג בינוני פרטי דרג גבוה אחר שכיחות 7 33 3 34 66 66 7 29 התפלגות 24.4%.3% 4.5%.7% 22.7% 22.7% 2.4%.3%. 7 כולל בת שירות לאומי, חניכה בקורס משטרתי, חניכה בקורס דיילות ואזרחית עובדת צה"ל/משטרה/מג"ב. 28

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 מעט יותר ממחצית מן המתלוננות שתלונותיהן מרכיבות את המאגר עבדו בעת ההטרדה במגזר הציבורי; כמעט מחצית עבדו במגזר הפרטי. שיעורן של קטינות ומי שעבדו בתפקידי פקידות זוטרה בקרב המתלוננות הוא גבוה. עוד גבוה גם שיעורן של שוטרות ומנקות. מורות, עובדות סוציאליות ונשים בעלות מקצועות חופשיים )כמו עורכות דין ופסיכולוגיות( מיעטו, יחסית, להתלונן על הטרדות 8 מיניות. בתיקי המאגר, אחוז התלונות הגבוה ביותר במגזר הציבורי הוא בתחום הצבא והביטחון. זאת אף שנשים רבות באות במגע עם תחומי החינוך, הבריאות והסיעוד. 9 בתיקי המאגר 2 מן המגזר הפרטי, רובן המוחלט של המתלוננות הועסקו בדרג הנמוך ובדרג הבינוני. ד. משלחי היד של המשיבים ומגזרי עבודתם שכיחות משלח היד של המשיב 66 איש משטרה, מג"ב או צבא 52 מנהל מחלקה/אגף 39 מנהל משרד/מוסד ציבורי/ממשלתי 37 אפסנאי/יומנאי/אחראי מטבח 32 בעלים או מנהל עסק 22 מורה/מטפל 2 נהג מונית או נהג אחר 8 מקצועות חופשיים 6 פקיד/דוור מנהל אולם אירועים/מסעדה 9 לא עובד 8 מנהל חנות ו/או בעל חנות 8 מנהל בי"ס או מפקח/מנהל מוסד חינוכי 7 אח 6 מאבטח 6 רופא 5 מתמחה 2 מוכר בחנות 2 ברמן/מלצר קטין 368 התפלגות 7.9% 4.%.6%.% 8.7% 6.% 5.7% 4.9% 4.3% 3.% 2.4% 2.2% 2.2%.9%.6%.6%.4%.5%.5%.4% 8 ייתכן שהתפלגות זו מוטה עקב הרכב התיקים במאגר. כאמור, המאגר מכיל את ההליכים המשמעתיים של בית הדין המשמעתי של המשטרה, אך לא הליכים משמעתיים של מרבית מקומות העבודה הפרטיים במשק. עם זאת, לא ניתן לדעת אם נשים בעלות מקצועות חופשיים הגישו תלונות, שלא הגיעו לידינו, או לא הגישו תלונות. 9 נתונים אלה עשויים להיות מייצגים, מכיוון שהמאגר מכיל את כל תיקי המשמעת של נציבות שירות המדינה עד מועד האיסוף. 2 לא ניתן לדעת עד כמה נתון זה מייצג. 29

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר מגזר עבודתו של המשיב ציבורי בריאות וסיעוד ציבורי חינוך ציבורי צבא וביטחון ציבורי אחר פרטי דרג נמוך פרטי דרג בינוני פרטי דרג גבוה שכיחות 37 43 88 6 4 26 63 358 התפלגות.3% 2.% 24.6% 7.%.2% 7.3% 7.6% בתיקים שבמאגר כמעט 75% מן המשיבים שייכים למגזר הציבורי. בקרבם בולטים משיבים השייכים לתחום הצבא והביטחון, ואחריהם המשיבים השייכים לתחומי החינוך, הבריאות והסיעוד. גם אפסנאים, יומנאים ואחראים על מטבחים הם אחוז ניכר מן המשיבים בגין הטרדות מיניות במאגר. מן המאגר עולה כי אחוז הרופאים המשיבים בגין הטרדות מיניות נמוך, וכמעט זהה לאחוז המשיבים העובדים כאחים בבתי חולים. במגזר הפרטי, מרבית המשיבים במאגר שייכים לדרג הגבוה: מנהלים ובעלי עסקים. מכיוון שאחוז התביעות של מעסיקים שאינם המטרידים הנטענים הוא נמוך מאוד, מסתבר שבתיקי המאגר, המנהלים ובעלי העסקים במגזר הפרטי הם לרוב משיבים בגין תלונות על הטרדות מיניות שנטען כי הם עצמם ביצעו. אחוז המשיבים הנמוך ביותר 2 במגזר הפרטי הוא מקרב הדרג הבינוני. ה. משך הזמן שההטרדה התרחשה יום אחד עד חודש יותר מחודש ופחות מחצי שנה יותר מחצי שנה ופחות משנה מעל שנה שכיחות 35 4 5 29 29 284 התפלגות 47.5% 4.% 8.%.2%.2% 47.5% מן התלונות במאגר עוסקות בהטרדות שארכו יום אחד; 4.% עוסקות בהטרדות שארכו מיומיים ועד חודש; 8% עוסקות בהטרדות שארכו בין חודש לחצי שנה;.2% עוסקות בהטרדות שארכו בין חצי שנה לשנה;.2% עוסקות בהטרדות שארכו למעלה משנה. 2 ייתכן שנתונים אלה מוטים עקב הרכב התיקים במאגר. כאמור, המאגר מכיל את ההליכים המשמעתיים של בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה ושל בית הדין המשמעתי של המשטרה, אך לא הליכים משמעתיים של מרבית מקומות העבודה הפרטיים במשק, שלא ידוע אם התקיימו או לא. 3

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 ו. סוג ההטרדה סוג ההטרדה )על פי הגדרות החוק( אירועים המכילים רק התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות אירועים המכילים רק הצעות מיניות חוזרות ונשנות אירועים המכילים רק מעשה מגונה אסור אירועים המכילים רק השפלה מינית אירועים המכילים גם התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם הצעות מיניות חוזרות ונשנות אירועים המכילים גם התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור אירועים המכילים גם הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אירועים המכילים השפלה מינית וגם סוג נוסף )התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, או הצעות מיניות חוזרות ונשנות, או מעשה מגונה אסור( אירועים המכילים שלושה סוגי הטרדה מתוך: הצעות מיניות חוזרות ונשנות, התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור, השפלה מינית אירועים המכילים ארבעה סוגי הטרדה שכיחות התפלגות 7.5% 4.8% 2.2%.2%.3% 7.%.%.7% 2.8% 3.3% 22 3 2 23 88 24 5 25 43 26 7 27 46 28 7 29 9 3 4 46 3 22 האירועים כוללים מקרה אחד של התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם הצגת חומר פורנוגרפי, ומקרה אחד של התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם שימוש באינטרנט. 23 מתוך 88 האירועים, 79 כוללים מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה; 4 כוללים מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת; 3 כוללים גם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה וגם מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני כזה; אחד הכולל מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה וגם הצגת חומר פורנוגרפי ואחד של מעשה מגונה אסור ללא מגע במתלוננת שבוצע באמצעות הצגת חומר פורנוגרפי. 24 אחד מן האירועים כולל השפלה מינית על ידי התייחסות לנטייה מינית. 25 אחד מן האירועים כולל גם התייחסות לנטייתה המינית של המתלוננת. 26 מתוך 7 האירועים, 67 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה; 4 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור ללא נגיעה במתלוננת. 27 מתוך 46 האירועים, 38 כוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה; 3 כוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת; 3 כוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה וגם מעשה מגונה אסור שאינו מכיל מגע גופני במתלוננת ו 2 הכוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה וגם התייחסות לנטייה מינית. 28 מתוך 7 האירועים, 5 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות וגם השפלה מינית; אחד כולל הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם השפלה מינית ואחד כולל מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה וגם והשפלה מינית. 29 מתוך 8 האירועים, 7 כוללים הן התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הן הצעות מיניות חוזרות ונשנות והן מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה; אחד כולל התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם מעשה מגונה אסור )מכל סוג שהוא(; 3 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה, ומעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת; 2 כוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות, כמו גם מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה והתייחסות לנטייה מינית. בנוסף, מתוך האירועים, 6 כוללים הצעות מיניות חוזרות ונשנות וגם השפלה מינית; 4 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור של מגע גופני במתלוננת ללא הסכמתה, והשפלה מינית ואחד כולל הצעות מיניות חוזרות ונשנות, כמו גם מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת והשפלה מינית. 3 מתוך 4 האירועים, כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת וגם השפלה מינית; 2 כוללים התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת וגם השפלה מינית; אחד כולל התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת, השפלה מינית וגם הצגת חומר פורנוגרפי ואחד הכולל התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, מעשה מגונה אסור ללא מגע גופני במתלוננת, השפלה מינית, הצגת חומר פורנוגרפי וגם התייחסות לנטייה מינית. 3

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר הטרדות מילוליות הטרדות גופניות שילובים שונים של הטרדות מילוליות וגופניות שכיחות 5 88 223 46 התפלגות 25.2% 2.2% 53.6% בתיקים שבמאגר, כ 35% מתייחסים רק לסוג אחד של הטרדה מינית אסורה, ומרבית התיקים, כ 65%, מתייחסים ליותר מסוג אחד של הטרדה מינית אסורה: כ 38% מן התיקים מתייחסים לשני סוגים של הטרדה מינית אסורה, וכ 22% מן התיקים מתייחסים לשלושה עד ארבעה סוגים של הטרדה מינית אסורה. מבין התלונות על הטרדה מסוג אחד בלבד, שיעור התלונות הגבוה ביותר הוא על מעשים מגונים אסורים )למעלה מ 2% מכלל התלונות(, והשיעור הנמוך ביותר הוא על השפלה מינית )מעט יותר מ % (. התלונות על התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות )קרוב ל 8% מכלל התלונות( כמעט כפולות במספר מאלה על הצעות מיניות חוזרות ונשנות 3 )פחות מ 5% (. לא מצאנו במאגר תלונות על סחיטה מינית באיומים. גם בקרב התלונות על הטרדות מעורבות )הטרדות המכילות כמה סוגים של הטרדות מיניות אסורות(, בולט מספרן הרב של התלונות העוסקות במעשים מגונים אסורים: כ 7% מכלל התיקים במאגר עוסקים במעשים מגונים אסורים, בין כהטרדה מינית בלעדית ובין כסוג אחד של הטרדה מינית מכלל הסוגים שהתיק עוסק בהם. רק כ 3% מן התיקים אינם עוסקים במעשים מגונים. כ 65% מכלל התיקים במאגר עוסקים בהתייחסויות מיניות חוזרות ונשנות, בין כהטרדה מינית בלעדית ובין כסוג אחד של הטרדה מינית מכלל הסוגים שהתיק עוסק בהם. למעלה מ 45% מכלל התיקים במאגר עוסקים בהצעות מיניות חוזרות ונשנות, בין כהטרדה מינית בלעדית ובין כסוג אחד של הטרדה מינית מכלל הסוגים שהתיק עוסק בהם. רק אחוזים בודדים מכלל התיקים במאגר עוסקים בהשפלה מינית, בין כהטרדה מינית בלעדית ובין כסוג אחד של הטרדה מינית מכלל הסוגים שהתיק עוסק בהם. 3 שאלה 5 בשאלון התייחסה לסעיף החוק שעליו הסתמכה התלונה. שאלות 7 78 התייחסו לסוג ההתנהגות שנדונה בתלונה; "סחיטה מינית באיומים" נועדה להיות מקוטלגת כ"אחר". התוצאות אינן כוללת סחיטה מינית באיומים לא במספר הסעיף ולא בתיאור סוג ההתנהגות האסורה. 32

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 ז. זירת התרחשות ההטרדה כאשר ההטרדה הנטענת התרחשה במקום העבודה המשותף של המתלוננת ושל המשיב; 29 מקרים )כ 69% מהמקרים שנבחנו( ההטרדה התרחשה במקום העבודה עצמו )למשל במשרד( ההטרדה התרחשה ברכב במסגרת נסיעת עבודה ההטרדה התרחשה במקום העבודה עצמו וגם במקום אחר )בחוץ, בנופש מטעם העבודה, בבית המשיב או המתלוננת( ההטרדה התרחשה במקום העבודה עצמו וגם ברכב במסגרת נסיעת עבודה ההטרדה התרחשה במקום העבודה עצמו, וגם ברכב במסגרת נסיעה פרטית ההטרדה התרחשה בפגישת עבודה מחוץ למקום העבודה ההטרדה התרחשה בשלושה מקומות שונים לכל הפחות שכיחות 228 2 6 9 4 29 התפלגות 78.6% 4.% 3.4% 5.5% 3.2%.4% 3.8% כאשר ההטרדה הנטענת התרחשה במקום שאינו מקום העבודה המשותף של המתלוננת ושל המשיב; 33 מקרים )כ 3% מהמקרים שנבחנו( ההטרדה התרחשה במקום העבודה של המשיב או של המתלוננת, 5 במקום העבודה של המשיב, בזה של המתלוננת בבית של אחד מהשניים בחוץ ברכב שכיחות 6 26 35 33 התפלגות 45.9% 9.5% 26.3% 8.3% החוק הישראלי מאפשר להתלונן ו/או לתבוע בגין הטרדה מינית בין שהמטריד והמוטרד מכירים זה את זה ובין שלא, בין שהם עובדים יחדיו ובין שלא. למרות זאת, בתיקי המאגר כ 69% מן ההטרדות המדווחות בתיקים הללו התרחשו בהקשר של עבודה משותפת של המתלוננת ושל מי שהיא טוענת שהטריד אותה מינית. רק כ 2% מן המקרים המתועדים במאגר התרחשו בסביבת עבודתו של מי שנטען נגדו שהטריד מינית, שאיננה מקום עבודתה של המתלוננת. 32 מספר קטן ביותר של מקרים )כ 3% ( התרחשו בסביבת עבודתה של המתלוננת שאינה סביבת עבודתו של המשיב. 33 פחות מ 2% מן האירועים במאגר עוסקים בתביעות בגין הטרדות מיניות שהתרחשו לגמרי מחוץ להקשרי עבודה של המתלוננת או של המשיב )בביתו של אחד מהם, ברכב או בחוץ(. מבין ההטרדות שנטען שהתרחשו במקום עבודתם המשותף של המתלוננת ושל מי שהיא טוענת שהטריד אותה מינית, הרוב הגדול )כמעט 8%( התרחשו במקום העבודה עצמו, וכמחצית מכל שאר ההטרדות )כ 2% ( התרחשו גם במקום העבודה עצמו וגם 32 כלומר, בכ 2% מן המקרים מי שנטען נגדו שהטריד מינית עשה זאת בהקשר של עבודתו, אך לא הטריד מינית חברה לעבודה אלא לקוחה או ספקית או מי שקשורה באופן אחר כלשהו לפעילותו במסגרת העבודה. החוק מאפשר להתלונן על הטרדה כזו במקום העבודה ולדרוש מן המעביד לטפל בה. 33 על הטרדה כזו אפשר להתלונן במשטרה או להגיש תביעה בבית משפט אזרחי, אך לא ניתן להתלונן במקום העבודה. אולי משום כך מספר התלונות על הטרדות כאלה קטן פי ארבעה מן התלונות שעניינן עובד ומי שאינה עובדת באותו מקום עבודה. 33

החוק למניעת הטרדה מינית במערכות המשפט והמשמעת אורית קמיר, רונית הריס, יעל ברנדווימן, שני פגודה ושירלי ויטנר במקום נוסף. רק כ 8% מן ההטרדות שנטען שהתרחשו במקום העבודה המשותף למתלוננת ולמי שהיא טוענת שהטריד אותה התרחשו באופן בלעדי מחוץ למקום העבודה עצמו )ברכב, באחד הבתים, בנופש מטעם העבודה(. מבין ההטרדות שלא התרחשו במסגרת העבודה המשותפת של המתלוננת ושל מי שהיא טוענת שהטריד אותה מינית, כמעט מחצית )45.9%( התרחשו במקום עבודה, לרוב של המטריד הנטען, ורק בשישית מן המקרים, במקום העבודה של המתלוננת. כרבע )26.3%( התרחשו בחוץ, כחמישית )9.5%( בביתו של אחד מן השניים ופחות מעשירית )8.3%( בכלי רכב. ח. תגובת המתלוננת להטרדה המינית תגובתה המידית של המתלוננת להטרדה בקשה שיפסיק בקשה שיפסיק ותגובה גופנית בקשה שיפסיק ותגובה אחרת תגובה גופנית הומור מחוסר נעימות פנייה לצד שלישי לא הגיבה מיד שכיחות 9 התפלגות 3.8% 29.5% 3.7% 4.9% 2.7%.5% 6.9% 34 87 35 36 44 8 37 4 5 295 תגובה מאוחרת יותר של המתלוננת להטרדה בקשה שיפסיק תגובה גופנית הומור מחוסר נעימות פנייה לצד שלישי )בדרך כלל עמית, בן זוג או מנהל( פנייה לקו סיוע בקשה שיפסיק ותגובה נוספת לפחות שתי תגובות מתוך חמשת התגובות הראשונות שכיחות 23 9 3 66 4 התפלגות 5.8% 3.% 2.% 45.2% 2.7% 5.8% 5.5% 38 23 39 8 46 השאלון עסק הן בתגובתה המידית של המתלוננת להטרדה המינית הנטענת, והן בתגובתה המאוחרת יותר. הלוחות המכילים את הנתונים הללו מלמדים שתגובתן המאוחרת של המתלוננות שתיקיהן מופיעים במאגר שונה באופן משמעותי מתגובותיהן המידיות. רוב המתלוננות שתיקיהן במאגר, הגיבו מידית על ידי בקשה מן המטריד שיחדל להטריד: 34 במקרה אחד נוסף לבקשה שיפסיק ותגובה גופנית הייתה גם פנייה לצד שלישי. 5 35 מקרים של בקשה שיפסיק והומור מחוסר נעימות, 3 מקרים של בקשה שיפסיק ופנייה לצד שלישי ו 3 מקרים של בקשה שיפסיק עם הומור מחוסר נעימות וגם פנייה לצד שלישי. 36 באחד המקרים של תגובה גופנית הייתה גם פנייה לצד שלישי ובמקרה אחר היה גם הומור מחוסר נעימות. 37 במקרה אחד נוסף לפנייה לצד שלישי הייתה תגובה של הומור מחוסר נעימות. 38 מתוך 23 האירועים, ב 5 הייתה גם פנייה לצד שלישי; ב 7 הייתה גם תגובה גופנית; במקרה אחד היה גם הומור מחוסר נעימות. 4 39 מקרים של תגובה גופנית ופנייה לצד שלישי, 3 מקרים של תגובה גופנית ופנייה לקו סיוע, ומקרה אחד שכולל בקשה שיפסיק תגובה גופנית ופנייה לצד שלישי. 34

"המשפט" ברשת: זכויות אדם ב 24 בלמעלה מ 6% מן האירועים תגובתה המידית של המתלוננת הייתה בקשה שהמטריד יפסיק להטרידה; בכמחצית מן האירועים התלוותה לבקשה תגובה נוספת כלשהי, בדרך כלל תגובה גופנית. כמעט 45% מן המתלוננות הגיבו באופן גופני, לרוב )בשני שלישים מן המקרים( יחד עם בקשה שהמטריד יחדל. כ 7% מן המתלוננות לא הגיבו כלל. כ 7% הגיבו בהומור מחוסר נעימות )כשברוב המקרים הללו הייתה תגובה נוספת כלשהי(. רק % פנו לצד שלישי כלשהו. בשונה מן התגובות המידיות הללו, תגובתן המאוחרת יותר של מרבית המתלוננות )כמעט מחציתן( הייתה פנייה לגורם שלישי. עם זאת, רק אחוז מזערי מתוכן פנו לקוויי סיוע. 4 כמעט שליש מן המתלוננות שבו ובקשו, גם בתגובתן המאוחרת, שהמטריד יפסיק להטרידן, ומחציתן של אלה הגיבו גם באופן נוסף. לא נמצאו הבדלים בשיעור התגובות הגופניות, ובתגובות ההומור מחוסר נעימות בין התגובות המידיות והתגובות המאוחרות יותר. ט. תגובת המשיב לתלונה הכחשה, עם או בלי מתן הסבר חילופי הודאה התנצלות לבד או עם תגובות נוספות חרטה )לעתים עם הודאה( הכחשה וכעס הודאה והכחשה כעס, לעתים עם תגובות נוספות הודאה וכעס חרטה והכחשה שכיחות 4 2 48 התפלגות 56.6% 3.6%.% 9.% 5.9% 2.8%.4%.3%.3% 42 36 43 32 44 2 45 5 355 יותר מ 6% מן המשיבים שתגובותיהם מופיעות במאגר הגיבו בהכחשת המיוחס להם. רק מעט יותר משליש מתוך ה 6% הללו הציעו הסבר חלופי לגרסת המתלוננת. כמעט שליש מן המשיבים הודו במיוחס להם. כ 2% מן המשיבים הביעו חרטה ו/או התנצלות )לא כל מי שהביעו חרטה ו/או התנצלות גם הודו(. כ 8% הביעו כעס, ובמקרים בודדים אף השמיעו איומים או הגישו תלונות שכנגד. 4 משמעות הדבר היא, בין השאר, כי הנתונים המתפרסמים על ידי קווי הסיוע עוסקים, ככל הנראה, רק באחוז קטן מאוד מן הנשים הסבורות שהוטרדו מינית, או לפחות מאלה שהגישו תלונה או תביעה על הטרדה מינית. ייתכן שנשים המגישות תלונה או תביעה נוטות לפנות פחות לקווי סיוע מנשים אחרות, אך אין דרך לבדוק זאת בנתוני המאגר. 4 מבין 2 מקרים שבהם המשיב הכחיש, ב 24 הוא הביע הכחשה בלבד, ב 77 הוא הכחיש את המיוחס לו תוך מתן הסבר חלופי. 42 מבין 36 מקרים בהם המשיב התנצל, ב 4 מקרים הוא גם הודה והביע חרטה; ב מקרים הוא גם הודה; ב 6 מקרים הוא רק התנצל וב 5 מקרים הוא התנצל והכחיש את הנטען נגדו. 43 מבין 32 המקרים שבהם הובעה חרטה, ב 2 הובעה החרטה יחד עם הודאה. 44 מבין 2 המקרים שבהם המשיב הביע הכחשה וכעס, ב 7 המשיב גם הציע הסבר חילופי. 45 מבין 5 המקרים שבהם המשיב הביע כעס, ב 2 הוא ביטא גם הכחשה או איומים וב 2 אחרים הוא גם הגיש תלונה שכנגד. 35